יום השוויון לנשים נחגג בכל אוגוסט לציון אימוץ התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית בשנת 1920. התיקון העניק לנשים אמריקאיות לבנות את הזכות להצביע (ל-BIPOC לא הייתה רשמית זכות הצבעה עד שנות ה-1960). היום, במלאת 100 שנה להיווסדה, אנו מציינים את האירוע על ידי הדגשת נשים מייסדות הממשיכות להילחם למען שוויון מאה שנה לאחר מכן.
רבקה לי פאנק התכוננה להשיק את מותג הביגוד האקטיביסטי שלה בשנת 2016 בדיוק כשהנשיאה הראשונה הייתה צפויה להיות מוכרזת. "הייתה תפנית קטנה בעלילה", היא אומרת. אז היא עשתה מה שכל בעל עסק חדש שעומד בפני אתגר בלתי צפוי היה עושה: היא הסתגלה. רבקה הציגה הזעם לעולם, יחד עם קמפיין לתרום חלק מהרווחים לארגון Planned Parenthood - בשמו של טראמפ. זה הלך נגיפי.
מה שהחל כחברת ביגוד מקוונת עם נטייה לטובת חברה הפך למרכז לאקטיביזם.
ארבע שנים חלפו מאז השקת החולצה שביססה את "The Outrage" ככוח מרכזי במרחב האקטיביסטי. המותג היה שותף רשמי של כל תנועה חברתית ופוליטית, החל מ"מצעד למען חיינו" ועד "משפחות שייכות יחד". מה שהתחיל כחברת ביגוד מקוונת עם... נוטה לטובת החברה הפכה ל"מרכז לאקטיביזם", אומרת רבקה. "אופנה היא מנוף אחד שאנחנו מושכים בו, ואחד ממקורות ההכנסה העיקריים שלנו, אבל זה חלק קטן ממשימה גדולה יותר."
כדי להבין איך המותג הגיע לאן שהוא, בואו נחזור אחורה.
הקריירה הקודמת של רבקה ככלכלנית פיתוח לקחה אותה למקומות כמו מזרח ומערב אפריקה וגוודלחרה, מקסיקו. למרות שהייתה נלהבת מפיתוח בינלאומי, היא ידעה שהתפקיד לא מתאים לה. "לא נועדתי לשבת שמונה שעות ביום ולבנות מודלים אקונומטריים ולא לדבר עם בני אדם", היא אומרת. במבט לאחור, היא נזכרה בהתרגשות של עבודתה הצדדית בקולג' - חנות בגדים קמעונאית - והצטרפה לצוות המסחר האלקטרוני של השוק המקוון Living Social בוושינגטון הבירה, אך המעסיק שלה מכר במהרה את הזרוע הזו של העסק.
רבקה הייתה מובטלת, אבל החבר שלה דאז (כיום בעלה) עבד במשרת חלומותיו בממשל אובמה. "לא התכוונתי להוציא אותו מוושינגטון הבירה", היא אומרת. "חשבתי לעצמי, 'לעזאזל, מה אני אעשה?'" בערך באותו זמן, היא חיפשה לקנות לעצמה חולצת טי פמיניסטית, רצוי מחברה בבעלות נשים ועם שרשרת אספקה ושיטות ייצור אתיות. "ברגע שלומדים על זה", היא אומרת, "אי אפשר לשכוח את זה". אבל היא לא הצליחה. אז רבקה בילתה חודשים בספריות ובבתי קפה ובנתה את מה שיהפוך ל"The Outrage", והשיקה את החנות המקוונת בשיא הבחירות לנשיאות ב-2016.
פחות אכפת לי ממה שעשית ויותר ממה שאתה מסוגל להשיג.
הזעם הוא בבעלות אישה ומאוישת על ידי צוות מגוון, בעל ניסיון, זהות ואמונות מגוונים - כשני שלישים מהצוות מורכב מנשים לא לבנות. בכל הנוגע לנהלי הגיוס שלה, רבקה אומרת, "אכפת לי פחות ממה שעשית ויותר ממה שאת מסוגלת להשיג". החנות מוכרת חולצות טי ומרצ'נדייז אחרים (שיוצרו בצורה אתית, כמובן) המעוטרים בביטויים כמו "אנשים טרנסג'נדרים הם אנשים", "שלם לי מה שאת חייבת לי" ו"קולות לנשים שחורות". הרווחים מכל פריט תומכים במטרה ספציפית, בהתאם לערכי הליבה של The Outrage.
לאחר הפופולריות הבלתי צפויה של קמפיין "הורות מתוכננת" של רבקה, הזמנות החלו לזרום. "חשבתי לעצמי, 'אלוהים, אנשים חושבים שזה עסק אמיתי'", היא אומרת. "אבל זו הייתי רק אני בסלון שלי." עד מהרה הסחורה נשפכה למסדרון - ואפילו לחדר האמבטיה - של הדירה שחלקה עם בעלה.
מארגני צעדת הנשים, שהחלה כמחאה עולמית בשנת 2017 לאחר השבעתו לנשיאות, שמו לב להצלחתה בן לילה של "הזעקה" ופנו אליה. יחד, הן תכננו אירוע פופ-אפ שישמש ככלי לגיוס כספים. רבקה אומרת שזו הייתה הצלחה מסחררת, עד כדי כך ש"לקראת שבוע הצעדה היו לנו תורים בני ארבע שעות". האירוע גייס מאות אלפי דולרים עבור צעדת הנשים. צנצנת הטיפים לבדה, היא אומרת, גרפה 26,000 דולר עבור "הורות מתוכננת". אבל הגדלת הכמות לא הייתה האתגר היחיד: "הייתי בשליש הראשון של ההריון שלי לאורך כל זה", היא אומרת. "אז הקאתי בכל מקום".
כדי לשמור על חנות הפופ-אפ פועלת, רבקה הציעה מדפי חולצות בכמה מדינות שהפעילו את מכונות הדפוס שלהן כל הלילה. חברותיה הודיעו על מחלה כדי לעזור לעבודה. ולקוחות, ששמעו על בחילות ההריון שלה, הביאו משקאות מלוחים וג'ינג'ר אייל. ובכל זאת, הם לא הצליחו לעמוד בקצב הביקוש. למרות שהעסק נועד להישאר מקוון בלבד, רבקה אומרת, החנות הפופ-אפ סיפקה "הוכחה ממשית לכך שנצליח כמקום פיזי".
עצם העובדה שניתן לשוויון נשים יום אחד מדגישה את הצורך לתת מקום לנושא זה בכל דיון פוליטי.
כיום, The Outrage משתרעת על שתי חנויות פיזיות, אחת בפילדלפיה ואחת בוושינגטון הבירה, הכוללת שטח קהילתי של 2,000 רגל מרובע. שטח זה זכה לביקורים של שמות פוליטיים גדולים כמו חבר הקונגרס אילהאן עומר והסנאטורית קירסטן גיליברנד. "בתקופה שלפני הקורונה אירחנו כחמישה אירועים בשבוע", אומרת רבקה.
רבקה ילדה את ילדה השני בפברואר, מה שהחמיר את הלחץ הכרוני בניהול עסק (ותנועה) עם תינוק חדש - באמצע מגפה. למרות שאירועי 2020 פגעו קשות ברבים, רבקה אומרת שהם לא שינו את המשימה והמסלול של The Outrage. "הם הדגישו את הדחיפות והחשיבות של שמירת מרחב למעורבות אזרחית מתמשכת", היא אומרת, "והגברת קולותיהם של הארגונים שעושים את העבודה מדי יום".
אנחנו רוצים להציב במרכז את הנשים שנמחקו מההיסטוריה.
אני מבקשת מרבקה להביע את דעתה בנוגע ליום השוויון לנשים. היא, אחרי הכל, מנהלת עסק המוקדש להגברת נושאים וקולות של נשים. למרות שרוח יום השוויון לנשים תואמת מאוד את העסק שלה, היא אומרת, "עצם העובדה שהוא קיבל יום מיוחד - כלומר, ההכרה המרומזת שנשים עדיין אינן שוות בחברה שלנו - מדגישה את הצורך לתת מקום לנושא הזה בכל דיון פוליטי."
לכבוד יום השנה ה-100 לאשרור התיקון ה-19 לחוקה, חברת The Outrage חברה ל-Naturalizer כדי להשיק קו מגפי "VOTE". "ידענו שהרבה מותגים יטעו", היא אומרת. התיקון ה-19 מכונה בטעות כאירוע שהעניק לנשים את הזכות להצביע - אך בפועל, הוא כלל לא את נשים מהקהילה הפדרלית בפריפריה. "היינו רוצים להציב במרכז את הנשים שנמחקו מההיסטוריה".
עם שרוכי מגפיה, רבקה מובילה את ארגון "The Outrage" כשהוא מרחיב את רשת הפעילים שלו ברחבי ארה"ב, בדיוק בזמן לבחירות לנשיאות הבאות. "פקודות הצעידה שלנו פשוטות", היא אומרת. "הצביעו!"
תמונה ראשית מאת אליס מולון
